ניתוחים עצמיים

מכונת הכסף ושלוש גישות לאותה המסקנה

By ינואר 16, 2019 No Comments

כדי לכתוב בלוג, אתה חייב לדבר עם סמכות, וכדי לדבר עם סמכות, אתה צריך להסתיר את הספקות שלך, להחביא את הדיסקליימרים שלך, להתעלם מאי הוודאויות בחיים – ובזה, אני מודה, יש לי במה להשתפר- הפוסט הזה יהיה קשה יותר, כי לא רק שאצטרך לדבר על הרגלים של אנליסטים – אני אצטרך להמשיל אותם לדמויות מסרט וניתוח סרטים זה באמת לא התחום שאני חזק בו.

דיסקליימר חשוב – אני לא אנליסט פיננסי, יש לי ידע כללי מאוד בנוגע למכשירים פיננסיים ולמדתי לחשב דברים הקשורים לאופציות בתואר השני שלי, לכן שני דברים חשובים –

  • הצורה שבה אכתוב דברים היא פשטנית מאוד, אם אתם אנשי כלכלה, ייגרד לכם בוודאות, ואני מתנצל על זה.
  • מרגיש לי מיותר לציין, שאי אפשר (ואפילו מומלץ שלא) להשקיע כסף על בסיס מה שאני כותב כאן – עיקר הפוסט ידבר על סוגי האנליסטים, אבל ממש חשוב לי שכולנו נבין את עולם התוכן, לכן אני אבהיר כמה דברים מהעולם הזה, שכאמור, יש לי ידע כללי עליו.

 

מכונת הכסף – תקציר ממש קצר

במסגרת העלילה אנחנו עוקבים אחרי שלושה מנהלי השקעות שמזהים את התפתחות משבר הסאב פריים בארה"ב ומוכרים בחסר (מכירת שורט שייכת לתחום האופציות, תחום שסך הכל הוא מרתק מבחינה פיננסית ויש לי אפס ידע על איך לעשות אותו במציאות), מנהלי ההשקעות נוקטים בגישות שונות להגיע לאותה המסקנה והיא, ספויילר אלרט, שהשוק הולך לקרוס.

 

איך יכולות להיות גישות שונות לאנליזות?

למתבונן מהצד, ואולי לאנליסטים מתחילים – יכולה להיות מעין ראייה מסוימת של תפקיד האנליסט כאילו יש סדר פעולות שצריך לבצע כדי להגיע לתוצאות, ולאחר שביצעת אותן, עם כלים שונים, אתה יכול לנוח על זרי הדפנה ולהכין מצגות או משהו כזה – חשוב לציין, אין חלק אחד במשפט הזה שהוא נכון. כשאנחנו בוחנים\נבחנים למשרת אנליסט אנחנו יכולים לקבל מטלה מסוימת – מטלה טובה כזאת תהיה בתוך עולם תוכן סגור יחסית, כדי שנוכל לבחון את המרואיין ואת יכולות הסקת המסקנות שלו.

במציאות, העולם מאוד לא סגור, והמון דברים יכולים להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות שלנו, באופן יותר ספציפי, ניסיון החיים (הצורה שבה אנחנו רואים את החיים – אופטימיות, פסימיות וכל מה שמסביב) ההבנה בדומיין שבו אנחנו עובדים והניסיון שלנו בו  (לכן אנליסט שיווק בעל ניסיון של שנה יהיה, כנראה, יותר טוב מאנליסט פיננסי עם ניסיון של שלוש שנים) ויכולת הסקת המסקנות הכללית שלנו (כי ניסיון בלי יכולת הוא לא משהו שיש להתגאות בו).

לכן, כשם שיש אנשים שונים – יש גישות שונות, חלקן טובות יותר, חלקן טובות פחות – הסרט יציג לנו את סיפורי ההצלחה, את האנשים שראו את הנולד וידעו לפעול לפיו, אבל זה בגלל הטיית השורד – חשוב לזכור שרוב האנשים לא ראו את זה, ולכן הבועה יכלה להמשיך ולהתנפח.

תשואה, סיכון והיחס בניהם

תמיד כשמדברים על השקעות יש שני מונחים חשובים – סיכון ותשואה, לרוב הם בעלי קורלציה חיובית (בעיקר ברמת ההיגיון) – כלומר, כאשר הסיכון עולה, כך עולה גם התשואה – ולמה זה הגיוני? כי עבור הסיכון שכספנו "יילך" – אנחנו דורשים פיצוי עתידי במציאות האלטרנטיבית שבו התשואה עולה (נגיד, מניות), ובהתאמה, אם הסיכוי שלנו לאבד את הכסף לא קיים (או ממש ממש קטן) – אנחנו נהיה מוכנים לקבל תשואה נמוכה יותר (נגיד, חיסכון בבנק).

ומה קרה בסרט\במציאות?

מוצר שנחשב כבעל סיכון נמוך במיוחד הוא משכנתא – כי "מי לא משלם את המשכנתא שלו"?

התפיסה הזאת, הקונספציה, אם תרצו, הולידה רשימה של מכשירים פיננסיים שנמכרה כמוצר בעל תשואה קבועה שאינו יכול להגיע לחדלות פרעון (ליפול) והשוק נחשב יציב מאוד – כלומר, ימשיך להניב את התשואות שלו תוך סיכון מאוד קטן לכסף המשקיעים. בפועל, כמו שאנחנו יודעים בדיעבד, הרבה אנשים לא שילמו את המשכנתא שלהם והשוק קרס.

איך מרוויחים משוק שקורס?

אם קניית מניה היא הבעת אמון שערכה יעלה, קניה בחסר, או "שורט" היא קניית מכשיר פיננסי שמעידה על כך שהערך הולך לרדת (לקריאה נוספתאז אם אני מאמין שמניה מסוימת הולכת לרדת – אני יכול למכור אופציה לרכוש אותה ממני במחיר גבוה מהמחיר שאני מאמין שהיא תהיה שווה, וכך, אני ארוויח את הכסף על העסקה מבלי שיפדו אותה לעולם.

 

מהן שלוש הגישות שנוקטים האנליסטים השונים?

אז יש לנו רעיון – שוק המשכנתאות האמריקאי הוא בועתי, וכל בועה סופה להתפוצץ ולכן – יש מקום לעשות כסף.

בשעה הראשונה של הסרט (מתוך שעתיים ועשר דקות) אנחנו יכולים לזהות שלושה טיפוסים עיקריים של אנליסטים, או יותר לעניין, שלוש גישות שונות לאנליזה שמגולמות על ידי שלוש קבוצות של אנשים.

היורד לפרטים – ד"ר מייקל ברי

ד"ר מייקל ברי הוא מנהל קרן גידור, ופחות או יותר אתו הסרט מתחיל, ברי בודק נתונים שונים (לפני שהסרט מתחיל) בנוגע ל'חבילות' של משכנתאות, וכשהוא מגייס עובד חדש, הוא מבקש ממנו לראות את כל הנתונים של המשכנתאות עצמן שנמצאות בוך אותן ה'חבילות', למרות שהדירוג (או הציון) שלהן גבוה ומעיד על יציבות וסיכון נמוך.

הגישה הזאת של בדיקת התוצרים האגרגטיביים, תוך כדי התעלמות מהכותרות היא חשובה ומאפשרת לאנליסט למצוא את האמת ששוכנת מתחת לערימות של בולשיט.

היתרון שלה הוא בבחינת המציאות דרך עיניים ספקניות מונעת מאיתנו ניוון ביקורתי, והיכולת 'להרגיש' את הנתונים בידיים וממש להבין אותם – אנליסט שלא מבין את הנתונים שלו הוא אנליסט שלוקה בחסר.

חיסרון אפשרי של הגישה הזאת, היא שבסופו של דבר ההתרשמות של זוג עיניים אחד תמיד יכול להיות מוטה על ידי הרצון או האמונה שמשהו קורה מתחת לפני השטח – זה סיכון שהעלות שלו היא בזבוז זמן ורדיפה אחרי רוחות רפאים.

ד"ר מייקל בארי - מציאות ושחקן

איש השטח – מארק באום

דמותו של מארק באום מבוססת על מנהל ההשקעות סטיב אייזמן, ואצל מארק באום מתחילים מקוריוז נחמד – מספרים על כך שהוא היה תלמיד מבריק בישיבה כשהיה ילד, ומזמנים את אמא שלו לשיחת "נזיפה" (או איך שלא קוראים לשיחות האלה היום) – ובה הרב מחמיא למארק הקטן, האמא שואלת למה היא זומנה לשיחה, והרב עונה שהסיבה היא שמארק תלמיד טוב מסיבה לא נכונה – הוא מחפש סתירות בכתבי הקודש.

על כך האם עונה בשאלה – "נו, והוא מצא סתירות?"

התפיסה הזאת מאוד מזכירה את ד"ר מייקל ברי – שניהם מגיעים מתוך מקום מאוד ספקני, אבל מארק באום והצוות שלו בוחרים להתמודד עם הספקנות בצורה אחרת.

מארק לא מאמין שהשוק יכול להיות כל כך עקום, הוא לא מאמין שיש כל כך הרבה רוע בשוק ולרגע, כאילו מחוץ לדמות שלו, הוא רוצה להאמין שאין פה מכה גדולה ושזאת רק טעות – אז הוא שולח את הצוות שלו לבתים עצמם לבצע סקר שוק – הוא בודק בתים שעל ההלוואות שלהם נרשמו פיגורים ובודק את מצב הבתים בפועל – בהשלכה, האנליסט הזה בודק את תהליכי ה-ETL בעצמו ובודק מה הטריגרים המופעלים, ואם משהו לא עובד כמו שצריך – אפשר לבחון את זה.

היתרונות – מאפשר טיפול נקודתי בבעיה שיכולה להיות אקוטית, החסרונות – ככל שמתקרבים למוקד העניין, ככה הראייה הפריפריאלית מצטמצמת, והיכולת להבחין בתנודות רחבות יותר יורדת  ככה שאולי באמת בכיס ספציפי הסברה הייתה נכונה, אבל עבור השוק כולו – היא לא (קצת כמו ענייני הממוצעים)

ממעוף הציפור – צ'רלי גלר וג'יימי שיפלי

בנוגע לצ'רלי גלר וג'יימי שיפלי, באמת יש שהכי מעט מה להגיד – במציאות (כפי שתוארה בסרט תוך שבירת הקיר הרביעי), הם שמעו על זה מצד שלישי או קראו בעיתון על הבועה, אבל בכל מקרה, אם יש משהו אחד שהייתי לוקח מהצורה שבה הם ביצעו את הניתוח שלהם היא דווקא שהם הגיעו מלמעלה, הם הסתכלו על ההרכבים של אותן חבילות ובחנו את המספרים שלהם בגדול, ככה שאם אגרת הייתה אמורה להיות 65% בדירוג מעולה, הם בדקו וגילו שהם היו עם אחוזים נמוכים מאוד משמעותיים – ולכן הלכו על התהליך של מכירה בחסר.

לסיכום

ברור שהניתוח הזה, של הדמויות, הוא אנקדוטלי, לא מייצג את המציאות, אבל לאחר שאנחנו נחשפים למספר גדול מספיק של אנליסטים, פתאום מתחילים לראות תבניות (ניתוח קלאסטרים, מישהו?) – ואלו התבניות שקפצו לי – ובדומה למייקל בארי, יכול להיות מאוד שאני מפרש את הדמויות בהתאם לתפיסת העולם שלי, ולא לפי המציאות, אז אם הגעתם עד לכאן – יש לכן דיעה בנושא?

מסכימים איתי?
זיהיתן סוגים שונים של אנליסטים?

רוצים לשתף מניסיון החיים שלכם?

 

לכו על זה!

 

Leave a Reply